פסק-דין בתיק ת"א 5108-06

מבוא

1.               התובעת, ילידת 2.1.84, מעדה ונפלה ביום 25.1.99, בשעה שעשתה את דרכה לכיוון בית ספרה, בשל בור שהיה קיים במרצפות המדרכה.

2.               התביעה הוגשה נגד נתבעת 1, עיריית רמת גן, אשר בתחומה המוניציפאלי אירעה התאונה (להלן- "העירייה"), ומבטחתה, נתבעת 2 . כן הוגשה התביעה נגד החברה שביצעה באותה עת עבודות שיפוצים במרכז קהילתי רמת חן (נתבעת 3, להלן-"הקבלן"), ומבטחתה, נתבעת 4 .

3.               נתבעות 1 ו-2 שלחו הודעה לצד השלישי לנתבעות 3 ו-4, אשר שלחו מצידן הודעה לצד שלישי לנתבעות 1 ו-2, וכן למהנדס אשר פיקח מטעם העירייה על ביצוע העבודות (להלן- "המהנדס"). המהנדס שלח הודעה לצד רביעי, למבטחת .

נסיבות התאונה

ראיות התובעת:

עדות התובעת

4.         בתצהיר עדות ראשית פירטה התובעת שביום 25.1.99, עשתה את דרכה לבית ספרה, בית הספר תיכון בליך, כדי ליטול חלק באסיפת הורים שהתקיימה בבית ספרה. התובעת הגיעה למקום באמצעות אוטובוס, והייתה אמורה להיפגש בבית הספר עם אביה.

5.         על פי תיאורה, " בסביבות השעה 19:30 בעת שהלכתי מתחנת האוטובוס של קו 67 לכיוון בית הספר נכנסה רגלי לבור שהיה במרצפות המדרכה וכתוצאה מכך מעדתי ונחבלתי ברגל ימין". התובעת המשיכה ותיארה שהיא לא נפלה על המדרכה, אלא המשיכה ללכת בצליעה.

6.         לתצהירה צירפה התובעת תמונות של זירת התאונה, אשר צולמו לטענתה ימים ספורים לאחר התאונה (מוצג ת/1 א' עד כ'), והפנתה למספר בורות שנפערו במדרכה. להערכתה, מקורם של הבורות בהוצאת גדר מתכת שהייתה מוצבת קודם לכן לאורך המדרכה. התובעת זיהתה את הבור הראשון שלאחר עמודי המתכת, כבור שבשלו מעדה. כן פירטה " למרות שהיה חושך אני זוכרת את המיקום של הבור ביחס לעמודי המתכת וביחס למבנה שהיה בשיפוץ באותה תקופה. אני משוכנעת שרגלי נכנסה לבור הראשון כי אני זוכרת שהלכתי בסמוך לכביש לאורך גדר המתכת שרואים בתמונה".

7.         עוד פירטה התובעת בתצהיר עדות ראשית, שהבורות שנפערו במקום לאחר הוצאת גדר המתכת, לא גודרו, ולא הוצב כל שלט או סימן אחר המתריע מפניהם.

8.         במהלך חקירתה הנגדית השיבה התובעת שאמנם אינה זוכרת מה בדיוק אירע לפני שנים כה רבות, ואולם למיטב זיכרונה בשבוע שקדם לתאונה, או לפחות בתחילת שנת הלימודים, היו הגדרות מוצבות במקום. כן זכרה שבאותה עת התבצעו עבודות בנייה בסמוך למדרכה.

9.         במהלך חקירתה הנגדית השיבה התובעת שלאחר שמעדה, הביטה אחורה וראתה שנכנסה לבור. כן השיבה שלא יתכן שהלכה בעת התאונה על הכביש. התובעת הסבירה את מסלול הליכתה, סמוך יותר לכביש,  וכן את מסלול הליכתה של חברתה, אשר הלכה עמה לצידה.

עדות גב' XXX

10.        אמה של התובעת, אשר צילמה את התמונות (מוצג ת/1), העידה שצילמה את התמונות כיומיים או שלושה ימים לאחר התאונה. בזירת התאונה בקרה עם אחותה, בעלת המצלמה, וכן עם התובעת.

11.        האם העידה על כך שבמהלך הביקור במקום הצביעה התובעת על הבור הספציפי שבו מעדה. למיטב זיכרונה היה זה הבור הראשון שאליו הגיעה התובעת מכיוון תחנת האוטובוס. האם זכרה שבעת התאונה עשתה התובעת את דרכה עם חברתה. למיטב זיכרונה הלכה התובעת סמוך יותר לכביש.

ראיות העירייה:

עדות מר אריה קוטלר

12.        מטעם הנתבעות 1 ו-2 העיד בפני מר אריה קוטלר, סגן מנהל מחלקת בנייה ציבורית בעירייה. בתצהיר עדות ראשית, הצהיר העד שבין העירייה לבין הקבלן נחתם הסכם להקמת מרכז קהילתי רמת חן, אשר העתקו צורף לתצהיר.